נקודת ה-"גִּי"...
לוחם הקראטה לובש חליפת מדים לבנה הנקראת "גי". מטרת אחידות המדים היא להדגיש שבדו'גו כולם שווים, גם התלמיד הזוטר וגם התלמיד הבכיר והמנוסה ביותר. הצבע הלבן בתרבות היפנית מסמל טהרה, הרמוניה ושלווה.
דרגות וחגורות
הדרגות בקראטה נחלקות לשני סוגי על:
דרגות "קיו" הזוטרות (מוּדַאנְשָה ביפנית).
דרגות "דאן" הבכירות (יוּדַאנְשָה ביפנית).
סביב ה-"גי" נקשרת חגורת הקראטה. החגורות מסמלות דרגות שונות עפ"י צבעים. בקראטה דו סדר החגורות הינו:
חגורה לבנה, חגורה צהובה, חגורה כתומה, חגורה ירוקה, חגורה כחולה, חגורה חומה, חגורה שחורה.
סדר הצבעים עובר מהבהיר אל הכהה. הסיבה לכך נעוצה הסטורית בכך שבעבר, מטרת החגורה היתה... להיות חגורה :-) כלומר, להחזיק את המדים במקומם. הדרך בה ניתן היה לראות בדוג'ו איזה תלמיד זוטר ואיזה בכיר ומנוסה היתה לפי גוון החגורה שלו. חגורה צחורה ונקייה העידה על תלמיד זוטר. חגורה משופשפת וכהה יותר העידה על תלמיד בכיר ומנוסה.
הדרגות הזוטרות מדורגות מקיו-9 בסדר יורד עד קיו-1 כאשר התלמיד הזוטר ביותר ("קוהאי") מתחיל את לימודיו בדרגה קיו-9 והקוהאי המנוסה ביותר מגיע לדרגה קיו-1 - שלב אחד לפני החגורה השחורה.
הדרגות הבכירות מתחילות מחגורה שחורה ולאחר מכן דאן-1 ("שודאן") והלאה.
המעבר משלב לשלב תלוי בותק התלמיד ובהתאם להתקדמותו האידיבדואלית. המוטו של מרכזנו הוא "השתפר ביחס לעצמך". לא חשוב מהן יכולות התלמיד ביחס לחבריו אלא מהן יכולותיו ביחס לעצמו.
הדרך מול ההישגים... העבר מול העתיד
בקראטה דו, הדבר החשוב ביותר היא הדרך. אמנם ללא הגעה להישגים קשה להעריך את הדרך אותה אנו עוברים אבל הדרך היא החשובה. ההישגים, הדרגות והחגורות הם רק אמצעים ונקודות מעבר לאורך הדרך. לא לחינם מקום האימונים של הקראטה נקרא "דוג'ו" - מקום חיפוש הדרך.
אך טבעי הוא שנחשוב שהדרגה מסמלת את הדרך אותה עבר התלמיד עד כה אבל במהות העמוקה של הקראטה, קבלת הדרגה מסמלת את ההתחייבות של התלמיד לפתוח במסע העומד לפניו עד הדרגה הבאה, וכן הלאה.